|
קהילה טיפולית - ד"ר אמנון מיכאל, מנהל | עדכון אחרון: 05/08/2013 12:01
 "רק אתה יכול לעשות זאת, אך אינך יכול לעשות זאת לבד" קהילה טיפולית היא "מוסד טוטלי", כהגדרתו של גופמן משנת 1961; היא מקיפה ושולטת ברוב תחומי חייהם של חבריה המשתקמים בה. הקהילה מנתקת אותם מן החברה הכללית (לפחות בשלבים הראשונים), ומחליפה אותה בחיי קהילה קרובים ומתוכננים בקפידה. הקהילה מציעה סגנון חיים אלטרנטיבי אך טוטלי המבוסס על אידיאולוגיה (Levin, 1987). קהילות טיפוליות (להתמכרויות) צמחו בשנות ה-60 של המאה הקודמת כשיטה לטיפול בהתמכרות לסמים, אשר נתפסה כבעיה קשה ובלתי נשלטת שרק תראפיה רדיקלית כזו עשויה להצליח "לרפא" אותה. הראשונה שבהם הייתה סינאנון (Synanon), שהוקמה ע"י - Chuck Deitrich, חבר AA לשעבר. הוא בנה קהילות בקליפורניה וזכה להכרה ולפרסום רחב בתקשורת ובציבור האמריקאי, והמודל שהקים בסינאנון הועתק והורחב למקומות אחרים בארצות-הברית ובאירופה. התוכנית אופיינה בקונפרונטציה קבוצתית חזקה, שמטרתה לשבור את ההכחשה, וב"הקטנת האגו".
המאמצים כוונו להרוס את הגרנדיוזיות של המכור ולהחליפה בהזדהות עם הקבוצה, ערכיה והאתוס שלה. נוכל לומר שהמסגרת החליפה את העצמי הגרנדיוזי עם דיוקן ההורי-האידיאלי האומניפוטנטי. דיוקן ארכאי זה הוא הקהילה הטיפולית. התוכנית לא הציעה פעולות ממשיות לרפא את המבנים הפגועים או לפעול דרך הגרנדיוזיות, במקום זה היא פיצתה על פגמים אלה ע"י התמזגות בין הפרט לקבוצה אשר הפכה להיות האגו והעצמי של הפרט, לעיתים קרובות תוך מחיקת האידיבידואליות ויצירת עצמי קולקטיבי. בסינאנון דחו והתנכרו לכל סוגי הטיפול "המקצועיים" והגבילו עצמם ל"טיפול הדדי". סינאנון הייתה, כאמור, הקהילה הטיפולית המקורית והשפעותיה ניכרות על תנועת הקהילות הטיפוליות. עם זאת, הקהילות הטיפוליות עברו מאז דרך ארוכה; הכנסת אנשי טיפול מקצועיים והתערבויות אחרות, הפחתת השליטה וה"weness" שכה אפיין את ראשיתן, הגבלת הזמן, טיפול אידיבידואלי וייעוץ תעסוקתי ובעיקר הסתכלות על שילובו של המטופל בחברה ובחיים הרגילים במקום ניתוקו ובניית חיים חליפיים סביב הקהילה. מהי קהילה טיפולית (therapeutic community)?ü קהילה טיפולית (TC) היא מסגרת פנימייתית אשר מציעה לאנשים לפעול ביחד על דפוסי התמכרותם, כאבם המשותף ולסגל לעצמם סגנון חיים בריא ללא סמים ואלכוהול. מטרות אלה מושגות באמצעות עקרונות ברורים ודרך השתתפות ביחסים חברתיים (ציפיות, תפקידים, עזרה, נורמות וכדומה).ü קהילה טיפולית מספקת גבולות מוסריים ואתיים ברורים וציפיות לגבי התפתחות אישית. היא משתמשת בחיזוקים חיוביים, סנקציות/תוצאות, מודל תפקידי לחיקוי כדי להניע לשינוי ולהתפתחות אישית.ü קהילה טיפולית מכוונת כך שהפרט ירכוש עצמי-חברתי חדש והגדרה עצמית מחודשת (ממכור ל"נקי", ממזיק ולא מתפקד לתורם ומועיל וכו').
הטיפול מכוון כך שהפרט ישתלב בחברה הכללית (מתת-תרבות מכורה ועבריינית לתרבות הכלל הנורמטיבית). הדגש בקהילה הוא, אם כן, על נורמות, ערכים כמו אמון, דאגה, אחריות, יושר, טיפוח ואופטימום חשיפה-עצמית. ü 2 אלמנטים עיקריים בקהילות טיפוליות: 1) המחלה של האדם מתבטאת כהפרעה של "כל האדם" כולו ומאופיינת בעיקר בבעיות רגשיות והתנהגותיות בשליטה עצמית. השימוש בסמים הוא חלק מתמונה רחבה של אישיות פגועה, לעיתים סטייה חברתית, דיספונקציה חברתית ואישית. 2) ההחלמה מן המחלה מתרחשת דרך צורות של מעורבות בקהילה.
ההשתתפות של המטופלים/דיירים מלמדת אותם להשתמש בכל האלמנטים שקיימים בקהילה ככלים לשינוי (De-Leon, 2000). התמצית של סביבה טיפולית – חמש איכויות אוניברסליות/ Rex Haighהתקשרות (Attachment) : תרבות של שייכות הכלה (Containment).
תרבות של בטחוןתקשורת (Communication): תרבות של פתיחותמעורבות (Involvement): תרבות של השתתפות ואחריותנוכחות (Agency): תרבות של העצמה מה תוכנית של קהילה טיפולית (TC) מציעה:
"מה שפגע בך לא נועד להחטיא, ומה שהחטיא לא נועד לפגוע"1) קהילת למידה – Learning Communities - למידה אודות עצמי, התייחסות לאחר, ולמידת "חיים נכונים".2) משפחהFamily - - תיקון פגיעות מהיסטוריה משפחתית דיספונקציונלית. לכן יש דגש על "משפחה טובה": מבנה שמעניק סדר בחיי היומיום; טיפוח (nurture) באמצעות בטחון פיזי ופסיכולוגי; קבלה ועידוד של הפרט, מותנה רק בהשתתפות כנה במאבק לשינוי; הנחלת ערכים דרך פעילויות יומיומיות של למידה חברתית. המטופלים משתמשים במונחי משפחה אחד עם השני – כמו משפחה, אח או אחות, בית. חווית הטיפול בעצמה מתוארת במונחי הבשלה/בגרות והתפתחות: למשל, הקהילה כמשפחה שיש לה בוגרים… 3) מיקרו-חברה: עבודה וחינוך, יחסים חברתיים, מבנה תפקודי כך שהעלייה במבנה ההיררכי בקהילה דומה לעולם התעסוקתי ב"עולם האמיתי". עם זאת, ההבדל בין הקהילה לעולם "בחוץ" הוא שקהילה טיפולית מכילה למידה תוך ניסוי וטעייה ומספקת סביבה שבה הפרט יכול "להיכשל" בתוך סביבה בטוחה. זה מנוגד לעולם בחוץ שבו יש -סיכון גבוה לאבדן, השפלה או ענישה על כשלון ביצוע. 4) החלמה: מומחיות של קהילה: *טיפול בהתמכרות/במכורים *טיפול ביחסים הקהילה מציעה החלמה ושינוי אורח חיים דרך מסלול ידוע מראש. ההבדל המרכזי ביותר בין קהילה טיפולית לשאר המסגרות או שיטות הטיפול הוא השימוש בקהילה כמתודה המכוונת לשינוי האדם כולו. בקהילה טיפולית המתודה הטיפולית היא הקהילה (De Leon, 2000). הקהילה הטיפולית מייצגת סביבה מובנית ומתוכננת עם גבולות ברורים וכן דרישות וקריטריונים מוסריים. כדי לאפשר זאת ישנה הקפדה על התנהגיות ותוצאות נלוות. הקהילה, אם כן, משמשת בתפקיד האגו – וויסות של העצמי. מי מתאים לטיפול בקהילה טיפולית?
כל מכור מתאים לטיפול בקהילה טיפולית. עם זאת, עקב העלות הגבוהה והביקוש הגבוה רצוי לאתר את אלה שאינם מסוגלים להחלים בדרך טיפולית אחרת.קריטריונים להפניית מועמד לקהילה טיפולית - De Leon, 2000:1. חיים במשבר: * התנהגות בלתי נשלטת בכל הנוגע לסמים, עבריינות ולעיתים מיניות * פוטנציאל של פגיעה (מינון יתר, הזנחה, מחלות) * היסטוריה של אובדנים אישיים עמוקים (כלכליים, של מערכות יחסים, תעסוקה) 2. אי יכולת לשמור על ניקיון/הימנעות: * קושי עצום לשמור על תקופת ניקיון * שימוש מוגבר או מגוון בסמים וכדורים * התנסויות טיפוליות קודמות וניסיונות גמילה עצמיים או אחרים קצרים3 דיספונקציה בינאישית וחברתית: * מסוגלות נמוכה לתפקד באחריות, בהקשרים בינאישיים וחברתיים * מעורבות בסגנון חיים התמכרותי (חברים, מקומות, התנהגויות), רקורד מפוקפק של תעסוקה, לימודים ותיפקוד אחראי. יחסים עם משפחה בעייתיים 4. סגנון חיים אנטיסוציאלי: * היסטוריה עבריינית כולל פעילות לא-חוקית, תיקים ובתי-משפט * איפיונים אחרים המתקשרים לשימוש – התעללות, אלימות, הזנחה, אנטי- ממסדיות ודחייה של ערכים חברתיים מועמדים רבים הפונים לקהילה טיפולית הם כאלה שלא רכשו (unhabilitated) מעולם מיומנויות התנהגותיות, תפיסות וערכים המקושרים לחיים חברתיים. לכן, מטרות קהילה טיפולית הורחבו מעבר להשגת הינזרות, לקראת התפתחות שינוי בסגנון החיים ובזהות האישית והחברתית (De Leon, 1996). מכורים אשר עונים על הקרטריונים/אינדיקטורים הנזכרים לעיל ומגלים פגיעה ב-5 מתוך התפקודים (ראה איור מס' 3), מתאימים לטיפול בקהילה טיפולית. במחקר שקיימתי לאחרונה בקרב 177 מועמדים לקהילה טיפולית, הועבר שאלון דמוגרפי ושאלון מוטיבציה לטיפול CMRS - - שפותח ע"י דה-לאון (De Leon, 1996). בכלי 4 גורמים: "נסיבות להגעה לטיפול", "מוטיבציה", "מוכנות לטיפול", "התאמה לטיפול". נמצא כי בניתוח רגרסיה רב-משתנית (הירארכית), המשתנים (גיל, גיל התמכרות, התמכרות במשפחה, מס' ניסיונות טיפול בקהילה), מסבירים 13% מהשונות במשתנה התלוי – מוטיבציה לטיפול (R² = .13). יעילות הניבוי של המודל נמצאה מובהקת [F(4,64)=2.54;p<.05]. המנבא המובהק היחידי שעלה היה המשתנה "מספר ניסיונות טיפול בקהילה" (Beta=.35). כמו כן, הסתמנה מגמה שככל שגיל ההתמכרות גבוה יותר כך ישנה מוכנות והתאמה לקהילה, אך משתנה זה לא היה מובהק. נראה שהתנסות בטיפול במסגרת מובנית וארוכת טווח מגבירה מוטיבציה למרות שניסיונות אלה היו, לכאורה, לא מוצלחים. עקרונות של קהילה טיפולית* ניהול עצמי* היררכיה וסמכות של בעלי תפקידים* שימוש ב"כאן ועכשוו" לזיהוי הבעיות ותרגול מיומנויות חדשות* היחסים החברתיים כבבואה של הבעיה ושל השינוי* דרישה לתפקוד אישי ואחריות לאדם עצמו ולאחרים* רה-סוציאליזציה* עבודה על המישור ההתנהגותי, הקוגניטיבי, הרוחני, הרגשי והבינאישי* שמירה קפדנית על גבולות, חוקים ונורמות התנהגות (חוקים קרדינלים: העדר סמים, העדר אלימות והעדר מין)* מודל לחיקוי תפקידי ואישי, ומוביליות על-פי התקדמות ותרומה לקהילה* הזמנה ללמידה (לא לצייתנות), ולחשיפה עצמית בקבוצה* אווירה מקבלת, מזמינה, מטפחת, משתתפת, מכילה ודואגתמבחר כלים טיפוליים – תוצאות Ø פתקי דיווחØ פתקי מפגש וקבוצות מפגשØ ניעורØ חוזה ניתוקØ הקפצהØ חוקי הביתØ יציאה לחשבון נפש Ø "כסא חם"Ø Step-inשלבי הטיפולהדייר-המטופל מתקדם בהיררכיה של הקהילה בשלבים. כל עליית שלב מביאה לידי ביטוי את התקדמותו ומעניקה לו סטאטוס ואחריות בהתאם למטרות השלב. המעבר משלב לשלב מותנה באינטייק שעל המטופל לעבור ע"י חברי השלב אליו שואף להתקבל, כפוף כמובן לאישור הצוות. הבית כולל שלושה שלבים מרכזיים:א. שלב נקלטים – שלב האוריינטציה וההתאקלמות; זהו שלב של "נחיתה" - רכישת דפוסים והרגלים ראשוניים. למשך חודש ימים. בשלב זה המתקבל מקבל מן היום הראשון אח/צל (מטופל וותיק יותר) שמלווה אותו, מדריך אותו בחוקי ובנורמות הקהילה. לחברי השלב ניתנות גם קבוצות נפרדות עם מדריך שלב ואחרים.ב. שלב המשתלבים –שלב ההתמודדות הרגשית ולקיחת תפקידים; שלב הטיפול העיקרי - תוך חשיפה וקישור לאירועי חיים, היחסים הבינאישים ורכישת מיומנויות ופתרון בעיות אישיות וקבוצתיות. מודעות עצמית, זיהוי דפוסי התנהגות מעכבים, הפנמת כללי התנהגות חדשים, וציפייה לקחת תפקיד אקטיבי בטיפול, ואחראויות שונות בקהילה. למשך 4-6 חודשים. ג. שלב הבוגרים – שלב של התנסויות; ביקורי בית, יציאה לעבודה, הכנות לחזרה למשפחה, לקהילה בחוץ ולסביבה (re-entry) , 3-4 חודשים.*ד. הוסטל – למתאימים מוצע הוסטל למשך 6 חודשים (מחוץ לגבולות הקהילה). תוכנית הטיפולא. המישור הפרטני.
מבנה וניהול הקהילה: המבנה ההיררכי: מתאם, ראשי צוותים וכדומה. במסגרת זו תבחן לקיחת התפקידים, ביצועם והתמודדות עם סמכות הן כמקבל והן כמוסר.
תפקוד הקהילה: המרכז כקהילה פנימייתית עוסק בחיי הבית, בתפקוד השוטף ובמערכת היחסים הכוללת. תחזוק הקהילה (גינון, מטבח, ניקיונות וכדומה) מזמן הזדמנויות טיפוליות רבות והתערבויות הקשורות ליחסים, התנהגויות ודפוסים ובמסגרת זו מתקיימות קבוצות כלל קהילתיות ואסיפות. טיפול קבוצתי עם מכורים בקהילה טיפולית המניע החזק ביותר לשינוי ברוב תוכניות הטיפול במתמכרים היא הקבוצה. הקבוצה היא מיקרוקוסמוס של העולם, בקבוצה אנשים יכולים להזדהות עם אימא, אבא, אחים, אחיות, חברים ואויבים. אתה יכול לגדול ולהתפתח בקבוצה בדרך שאינך יכול בטיפול פרטני.חשיבות טיפול קבוצתי עם מכורים
קרוב יותר וככל שאתה חש קרוב יותר אתה מתחלק יותר. מסרים עיקריים בקבוצה:
המיקוד יהיה על רגשות, הרבה מאיתנו מעולם לא נגעו בכנות ברגשותיהם לפני כן. אנו יודעים שלעסוק ברגשות זה דבר מאיים וגורם לעיתים לכאב אך הוא נחוץ ואולי בלתי נמנע.
נקודות התורפה בקהילות טיפוליות
אובדן עצמי: החשש שהפרט יאבד את עצמו בתוך הנורמות הקבוצתיות ויוותר על ייחודיותו, צרכיו וקשייו למען ובגלל היחד ("weness") פרסומים נוספים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
